מיקרואורגניזמים

פטריות, חיידקים ונגיפים החיים איתנו בשיתוף פעולה - סימביוזה.

בעצם, בלי החיידקים האלו לא היינו יכולים לפרק את האוכל ולהפיק ממנו חומרים מזינים לגוף שלנו. הם מפרישים חומרים שטובים לנו לעיכול, למערכת החיסון, למוח ואפילו למצב הרוח שלנו.

כאשר החיידקים מקבלים סביבה המתאימה להם, הם משגשגים. אך ברגע שהסביבה שלהם עוינת להם, משמע האוכל שאנחנו אוכלים לא מאוזן והמיקרוביום חלש, אוכלוסיית החיידקים הגורמת למחלות יכולה להתבסס במעיים וליצור פתולוגיה (מחלה).

מערכת העצבים האנטרית

בתוך דפנות מערכת העיכול קיימת רשת עצבית עצמאית ועצומה המכילה למעלה מ-100 מיליון תאי עצב (יותר מאשר בחוט השדרה). מערכת זו חשה את מה שקורה בבטן ומדווחת למוח ללא הפסקה.

עצב הוואגוס

זהו ה"אוטוסטרדה" העצבית הראשית המחברת ישירות בין המוח לבין מערכת העיכול. כ-80%-90% מהסיבים בעצב הוואגוס מעבירים מידע מלמטה למעלה (מהבטן אל המוח), מה שמסביר מדוע תחושות פיזיות בבטן משפיעות על המצב הרגשי שלנו מיד, ולהיפך.

ייצור סרוטונין בבטן

למרות שסרוטונין מוכר כמוליך עצבי במוח האחראי על תחושת אושר ורוגע, כ-90% מהסרוטונין בגוף מיוצר בכלל במערכת העיכול על ידי חיידקי המעי (המיקרוביום). שינויים בתזונה או בהרכב חיידקי המעי משפיעים ישירות על זמינות הסרוטונין ועלולים לגרום לחרדה או לדיכאון.

פעילות ספורטיבית משפיעה לטובה על חיידקי המעי.

יש קשר ישיר בין סטרס למערכת העיכול-במצבי לחץ ופחד הפעלה סימפתטית המוח מזהה מתח ומורה לגוף להפנות את כל האנרגיה לשרירים. פעילות מערכת העיכול נעצרת מיד. התוצאה הפיזית היא אותם "פרפרים בבטן", בחילות, כיווצים או שלשול פתאומי (כדי לרוקן משקל עודף בזמן בריחה).

במצבי לחץ כרוני: מתח מתמשך משנה את אוכלוסיית חיידקי המעי, דבר שעלול להוביל לבעיות כמו תסמונת המעי הרגיז (IBS), המושפעת באופן ישיר ממצב נפשי. כאשר אנחנו במתח כרוני, הספקת הדם למערכת העיכול מצטמצמת ותהליך העיכול נפגע = מעי רגיז = לחץ פוגע במיקרוביום.

במצבי לחץ וסטרס מופרש קורטיזול והוא מביא לעלייה של גלוקוז בדם, מה שמוביל בדרך כלל לצריכת מזונות עתירי סוכר ופחמימות שנותנים תחושה של סיפוק ונחמה. לכן הם הראשונים שנפנה אליהם בתקופה שיש חרדה ומתח. לכן גם בתקופה כזאת חשוב לשמור על תזונה בריאה ומאוזנת כדי לתת לגוף את האנרגיה שהוא צריך עם הוויטמינים והמינרלים הנכונים לו. וכמובן, לעשות תרגילים להורדת המתח.

GABA (גאבא): חומצת אמינו המשמשת כחומר ההרגעה הראשי של המוח. זנים מסוימים של חיידקי מעי (כמו Lactobacillus) מייצרים GABA, אשר מסייעת בהפחתת רמות מתח, חרדה ושיפור איכות השינה.

דופמין ונוראדרנלין: חיידקי המעי משפיעים על ייצור חומרים אלו, האחראיים על מוטיבציה, קשב, ריכוז ותחושת עונג.

חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFAs): החיידקים מתסיסים סיבים תזונתיים ומייצרים חומרים כמו בוטיראט ופרופיונאט. חומרים אלו מסוגלים לעבור מהדם אל המוח, להזין את תאי המוח ולהגן עליהם מפני דלקות.

אפילו לשמירת המוח יש קשר למיקרובים שלנו : המוח מוגן על ידי חסם פיזי קפדני (BBB) שמונע מחומרים רעילים בדם לחדור לתוך רקמת המוח. מחקרים מראים כי ללא מיקרוביום תקין ומגוון, המחסום הזה הופך ל"חדיר" וחלש יותר. מיקרוביום בריא מייצר חומרים השומרים על שלמות המחסום ומגנים על המוח מפני חדירת רעלנים וזיהומים.

במחקר מסוים ראו שחיידקי המעיים שלנו יכולים לגרום לנו שינוי תגובה לסטרס, חרדה, דיכאון. יש להם השפעה על ההיפותלמוס, יותרת המוח, יותרת הכליה. בהמשך של אותו מחקר לקחו חיידקי מיקרוביום מאנשים בעלי טראומה וחרדה ושמו אותם אצל עכברים, וראו כי העכברים הפגינו התנהגות חרדתית. וגם עכברים מייצרים בעצמם מוליכים עצביים כמו סרטונין ודופמין, מה שנותן דגש על ההיבט הרגשי דרך המעי.