בלוטות בגופינו

לבלוטות בגופינו יש תפקידים מאוד משמעותים המפשיעים על האיזון הרגשי, הורמונלי שלנו.

המאמר מסקר את רוב הבלוטות בגופינו ואת התפקידים המשמעותיים שלהם לאיזון פיזי רגשי מנטלי שלנו .

בלוטת התריס

אחראית על קצב חילוף החומרים, קצב לב, תפקוד מוח, שרירים וגדילה.

חוסר איזון יכול להביא לתת פעילות - היפותירואידיזם או ליתר פעילות - היפרתירואידיזם.

היפותירואידיזם - חולשה, עייפות, עצירות, יובש בעור, שיבוש מחזור חודשי, עלייה במשקל, אי סבילות לקור, צרידות, שינויים בשיער, ירידה קוגניטיבית.

היפרתירואידיזם - דפיקות לב, הזעת יתר, שלשולים, חוסר שקט, חוסר סבילות לחום, נדודי שינה, רעד, ירידה במשקל.

בלוטת בצד התריס - פאראתירואידיזם - נמצאת בתוך בלוטת התריס, מווסתת כמויות סידן וזרחן ומאזנת את האחראי על משק הסידן והזרחן בדם, שחרור סידן מהעצמות לזרם הדם, הגברת סידן במעיים באמצעות הפרשה של ויטמין D וצמצום איבוד הסידן דרך הכליות.

חוסר איזון גורם לאוסטאופורוזיס.

בלוטת יותרת הכליה או בשמה השני בלוטת האדרנל

מווסתת איזון של תפקידים רבים בגוף האדם ע"י הפרשת הורמונים של קורטיזול ואדרנלין

היא ממוקמת באזור חוליה 12 מתחת לסרעפת ושוקלת חמש גרם.

הבלוטה משפיעה על ייצור זרע, ביוץ, וויסות גדילת שיער גוף, שימוש בחלבונים, פחמימות, מינרלים, וכן משמרת את נפח ולחץ הדם ומווסתת כמות נתרן בשתן.

אם יש רמות גבוהות של קורטיזול בדם באופן כרוני הוא יכול לגרום לדיכוי של הורמונים כמו CRH המשפיע על הורמון ACTH מה שיכול לגרום לתהליכים שונים בגוף כמו: דלקתיות, עלייה של סוכר בדם, לחץ דם גבוה, חולשה של מערכת חיסונית, שינוי מצבי רוח, שינה לא תקינה, השמנה במרכז הגוף,

**מתי הקורטיזול עולה- לחץ, סטרס, טראומה, זיהומים, פעילות גופנית מועצת, מתח נפשי.

אם יש ערכים גבוהים לבלוטת יותרת הכליה - אנחנו נראה ACTH נמוך המעודד בצורתו הבריאה הורמוני מין המשפיעים על החשק המיני וממריץ פירוק של חומצות שומן לאנרגיה זמינה. ולכן עוד מערכות חוץ ממערכת האדרנל יצאו מאיזון.

אם יש ערכים נמוכים - תת פעילות יותרת הכליה - פעילות יתר של בלוטת התריס, השמנה, מתח נפשי, תת פעילות יותרת המוח, ותת פעילות בלוטת המגן.

הבלוטה גם משחררת אדרנלין ונוראדרנלין.

אדרנלין: הבלוטה משחררת מהליבה שלה אדרנלין המגביר קצב לב, מעלה סוכר בדם, הרחבת כלי דם לשרירים מסוימים וכיווץ בעת סטרס גבוה

ונוראדרנלין לכיווץ כלי דם.

משמע - הורמוני הבלוטה אחראיים על תגובת הדחק של הגוף במצבי לחץ וקיצון בעת מצוקה במקרה של תפקוד לא תקין של הבלוטה ייתכן קושי בהתמודדות עם מצבי לחץ כגון: רעש, אור חזק, קשב וריכוז, דיכאון, חרדה, ועוד..

שולט על ייצור ההורמונים = איזון פנימי: וויסות רגשות, רעב, צמא, חום גוף, בקרת גדילה, מערכת לב ודם

והתנהלות מינית. היא מווסתת פעילות בלוטת יותרת המוח ולכן מווסתת את תפקוד מערכת עצבית האוטונומית.

חסרים של ויטמינים ומינרלים יכולים להשפיע על הבלוטה ולהוציא אותה מאיזון.

בלוטת התימוס

נמצאת בבית החזה, פועלת בעיקר בילדות לגדילה וחיזוק מערכת חיסון, מבשילה תאי T - תאי דם לבנים המגיעים ממח העצם. לאחר הבגרות היא מתחילה להצטמק.

בלוטות המין - שחלות ואשכים

נשים - אסטרוגן - התבגרות מינית, מחזוריות, ווסת, בריאות הנרתיק, הריון, מאזן שומנים בדם, גמישות כלי דם, מאט את פירוק העצם, משפיע על סרטונין ודופמין במוח ובכך משפיע על יציבות מצב הרוח, ריכוז, זיכרון, ואיכות השינה, רגישות לאינסולין, וטמפרטורת הגוף.

פרוגסטרון - מיוצר בעיקר ע"י הגופיף הצהוב בשחלה, אחראי על ריפוד רחם, שמירה על הריון, הזנת העובר, ויסות המחזור החודשי, חלק נכבד ממנגנון הרגעה ושינה, הכנת השדיים להנקה יחד עם אסטרוגן, ומבקר צמיחת תאים בשדיים וברירית הרחם.

טסטוסטרון - ייצור אסטרוגן, וויסות רקמת שומן, מצב רוח ותפקוד קוגניטיבי, בריאות העצם, חשק ותפקוד מיני, מסת שריר וחוזק גופני.

שחלות פוליציסטיות - רמות גבוהות של טסטוסטרון

PMS - עודף אסטרוגן חוסר בפרוגסטרון

מנופאוזה - ירידה בייצור האסטרוגן

גברים - טסטוסטרון - התבגרות מינית, ייצור זרע, חשק ותפקוד מיני, מסת שריר וחוזק, צפיפות עצם, פיזור שומן, ייצור דם - לוקח חלק בייצור תאי דם אדומים, אחראי על אנרגיה יומיומית וויסות רגשי.

אסטרוגן - ויסות ליבידו, יכולת זיקפה, הבשלת תאי זרע, שמירה על צפיפות עצם, מניעת הצטברות שומן בטני, הגנה על עורקים, איזון רגשי וקוגניציה.

פרוגסטרון - לוקח חלק בשמירה על העצם, תומך בייצור מיאלין, הרגעה ואיזון מצבי רוח, מפחית סיכון לסרטן הערמונית, בולם מהאסטרוגן ליצור רקמת שד גברית, הוא לוקח שלב קריטי בייצור טסטוסטרון וקורטיזול.

טסטוסטרון נמוך: גורם לירידה בחשק המיני, עייפות קיצונית, אובדן מסת שריר, עלייה בשומן הגוף, גלי חום ופגיעה במצב הרוח.

טסטוסטרון גבוה מדי: עלול לגרום לאקנה קשה, פגיעה בייצור הזרע העצמי (עד כדי עקרות והצטמקות האשכים), תוקפנות מוגברת, ועלייה בסיכון למחלות לב ודם.

לבלב

מפריש אנזימים וביקרבונט לצינור העיכול לצורך פירוק מזון וכן לזרם הדם ולוויסות המטבוליזם בגוף. האינסולין מגביר את ספיגת הסוכר בשרירים והפחתת רמות הסוכר בדם - בחוסר איזון יש סוכרת.

בלוטת יותרת המוח - היפופיזה

מחולקת לשתי אונות - הקדמית מפרישה הורמונים השולטים על בלוטות הורמונליות - TSH, שמגרה את התריס לייצר T3 טריודותירונין ו-T4 תירוקסין. כמות ה-TSH בדם מושפעת מ-T3 ו-T4 כך שהמערכת שומרת על איזון הורמונלי.

האחורית אחראית על משק המים בכליות, לחץ דם, התכווצות שרירים חלקים, והיא נשלטת ע"י ההיפותלמוס.

כשהיא לא מאוזנת יש הפרשת הורמונים לא מאוזנת היכולה ליצור קורטיזול גבוה, הפרשת יתר של פרולקטין, בעיות במערכת הרבייה ובתפקוד המיני ועוד.

חיבור בין כל המערכות:

ADH הורמון נוגד השתנה, המאזן מים בגוף, נוצר בהיפותלמוס ומופרש מההיפופיזה - יותרת המוח.

אוקסיטוצין - הורמון האהבה, קשור ללידה ולתגובה חברתית, גם הוא מיוצר בהיפותלמוס ומופרש בהיפופיזה.

CRH מגרה הפרשת ACTH, מעודד את בלוטת יותרת הכליה להפריש קורטיזול.

TRH מגרה הפרשת TSH מההיפופיזה שבבלוטת התריס.

GHRH מגרה הפרשת LH ו-TSH, מיוצר בהיפותלמוס, המגרים את השחלות והאשכים.

בלוטת הלימפה:

התפקידים המרכזיים של בלוטות הלימפה:

סינון נוזלים: הן מסננות את נוזל הלימפה הזורם בגוף ומנקות אותו מחיידקים, וירוסים ותאים פגומים.

ייצור תאי חיסון: הן מייצרות ומאחסנות תאי דם לבנים (לימפוציטים), הנלחמים בגורמים זרים.

הפעלת תגובה חיסונית: כאשר מתגלה פולש (כמו וירוס), הבלוטות משפעלות את תאי החיסון כדי להשמידו.

מערכת הלימפה ובלוטות הלימפה משפיעות באופן ישיר על האיזון הרגשי שלנו דרך חיבור ביולוגי הדוק בין מערכת החיסון, מערכת העצבים והמוח. 

הקשר בין הגוף לנפש (פסיכוסומטיקה) מבוסס על כך שמתח נפשי משנה את הפיזיולוגיה של הגוף, ובתורו, גודש פיזי משפיע על מצב הרוח. 

המנגנונים המקשרים בין בלוטות הלימפה לאיזון רגשי:

ציר מערכת העצבים והלימפה: כאשר אנו חווים לחץ, חרדה או כעס, הגוף נכנס למצב "ילחם או ברח" (Fight or Flight). במצב זה, השרירים והרקמות (הפאשיה) מתכווצים, מה שמקטין פיזית את יכולת ההזרמה והניקוז של בלוטות וכלי הלימפה. 

הצטברות חומרי דלקת (ציטוקינים): תפקיד הבלוטות הוא לפנות פסולת תאית ורעלים. כשהזרימה מואטת עקב סטרס כרוני, חומרי דלקת המיוצרים על ידי מערכת החיסון מצטברים בגוף. מחקרים מראים כי רמות גבוהות של חומרי דלקת בדם משפיעות ישירות על המוח ועלולות לגרום לתחושות של דכדוך, ערפל מוחי, עייפות כרונית וחרדה. 

הזרמת חמצן ורגיעה: פינוי רעלים יעיל על ידי המערכת הלימפטית מאפשר זרימת דם וחמצן טובה יותר לתאים. גוף נקי מרעלים מאפשר למערכת העצבים הפאראסימפתטית (מערכת המנוחה והעיכול) לפעול בצורה מיטבית, דבר המוביל לתחושת רוגע נפשי. 

שחרור רגשי דרך הגוף: בגישות טיפוליות הוליסטיות רבות (כמו עיסוי לימפטי או טיפול ברקמות חיבור), ידוע כי הנעת נוזל הלימפה והפחתת הגודש בבלוטות מביאות לעיתים קרובות לשחרור רגשי ספונטני (כמו בכי או תחושת הקלה עמוקה), כתוצאה מהרפיית המתח הפיזי שנאגר ברקמות

בלוטת האיצטרובל

שנים חשבו שהיא שריד עתיק במוחנו, אך ב-40 השנים האחרונות יודעים שהיא מתווכת בין גירוי עצבי להפרשת הורמונים ומשמשת לוויסות שעון ביולוגי, מחזור שינה-ערות, סנכרון הגוף עם עונות השנה, מערכת חיסון, חשק מיני. היא משחררת מלטונין וסרוטונין המסייעים לשמור על מצב רוח מאוזן ועל בריאות נפשית.

היא ממוקמת במרכז הגיאומטרי של המוח ומייצרת DMT ולכן נחשבת לבלוטה המחברת בין גוף לרוח ואחראית על שינוי תודעה וחוויות רוחניות עמוקות. מקשרים אותה לעין השלישית בתרבויות עתיקות.

הינדואיזם - חכמה פנימית, ידע גבוה, ראייה מעבר למגבלות הפיזיות.

בודהיזם - התעוררות התודעה והשגת הארה, התמקדות בהבנת הטבע האמיתי של היקום.

מצרים העתיקה - אינטואיציה, ריפוי, הגנה, מופיע הרבה באומנות והפיסול המצרי. העין של הורוס נחשבת לסמל הגנה אלוהית ותודעה עמוקה, ריפוי ואיזון רוחני.

סופיזם - הבנה רוחנית עמוקה, איחוד עם אלוהים.

קבלה - מרכז רוחני המקשר בין אדם לאלוהות, פיתוח יכולת רוחנית והבנת סודות נסתרים של היקום.